יומן מסע פרק שני – הטיול הגדול לפורטוגל
חלק א: פורטו, עמק הדורו, קוימברה
השנה החלטנו לצאת לטיול ברחבי פורטוגל מהצפון עד הדרום, אנחנו ועוד ארבעה זוגות חברים.. ככה, טיול מבוגרים בסבבה שלנו עם עצירות לקפה באמצע הדרך, מסעדות כשבא לנו או קניות כשיש מוזה.
הטיסה הראשונה הייתה לפורטו בצפון פורטוגל, טיסה של 5 + שעות, במטוס שכור בטיסת LOW COST.האופציה השניה היא טיסות קישור ולמי בא על זה בכלל?
אין ספק שמטוס זה אינו המקום לחוויה קולינרית איכותית. האוכל בטיסה היה כמו דלוח וחבל כי עם אותם המרכיבים היה ניתן לספק אוכל ברמה גבוהה יותר. אבל את זה אני אומרת בכל טיסה.
הגענו למלון בלילה עייפים אך מרוצים ומכאן החל המסע למחוזות הנוף, הכרמים, החופש והקולינריה.
היום הראשון היה סיור בפורטו, עיר מלאה מבנים עתיקים, היסטוריה של קהילה יהודית שנאלצה להתנצר והפכה לקהילת
אנוסים שניסו לשמר את יהדות בסתר עד שלא הייתה להם עוד ברירה, חלקם ברחו, חלקם כבר לא איתנו וחלקם הפכו לנוצרים אדוקים. אבל זה לא הסיפור הרי במסע קולינרי עסקינן?.במהלך היום נעצרנו בבית מאפה של המאפה הלאומי PASHTLE 
DE NATA
אחד המאפים היותר טעימים שנתקלתי בהם כאן. מדובר על בצק עלים או פליאס (לפי הפריכות נראה כי מדובר בבצק פילאס), מאפה אישי עגול שבתוכו קרם וניל דומה לקרם בורלה, עליו ניתן לפזר קינמון שמוסיף המון. הכי כיף להיתקל במאפה שיצא מהתנור והוא עדיין חמים, אך בכל מצב הוא מעדן.
משם המשכנו לטייל ברחבי העיר עד שחצינו את הגשר לכיוון GAYA, הצד השני של פורטו. המקום מתפאר במחסני ענק של יישון יין הפורט בחביות ומזיגתם לבקבוקים.
וכאן לאורך כל המזח ניתן לשבת בבארים קטנים ולקבל טעימות של חמישה סוגי יין פורט ולצידם, איך לא?
ניתן לשלב מגינות מסוגים שונים.
רובן גבינות עיזים עם או בלי נקניקים שונים. כמובן שהזמנו פלטת גבינות!
זו הייתה אחת החוויות המרגשות ביותר בטיול, כל כך נהנית. גבינות ויין – שילוב מנצח!
חמשת סוגי הפורט בדוגמיות מתחילות מיין בצבע בהיר והולכות ומתכהות, כולם מתוקות כמו שיין פורט צריך להיות. הצבע הכהה מראה כי הפורט מיושן יותר וטעמו חזק יותר, הבהירים היו קלים יותר לעיכול.
כל החוויה שווה ביותר ומומלצת לכל מי שמבקר באיזור
ביום המחרת הגענו לשוק אוכל המגיש מטעמים מכל מיני סוגים, החל מסנדוויצים קטנים, פרוסות נקניקים שונים, סנגריה, פיצות ועוד קינוחים וכמובן שזה לא הסוף. יש גם אופציית קניה של פירות וירקות מקומיים – ERCADO DO BOM SUCESSO.
לא יכולתי לעמוד בפיתוי והזמנתי כוס סנגריה ופבלובה כך שגם קיבלת התקפת סוכר וגם הלכתי מתנדנדת בהמשך היום
הטיול היה אינטנסיבי ברחובות ויצא שגמענו כ-12 קילומטר בסיומו של כל יום. לקראת הערב, עייפים ורעבים חיפשנו מקום מעניין לארוחת ערב ואז גילינו דרך ה-TRIP ADVISOR המלצה על מסעדת מאמא פורטוגזית הנמצאת ממש לידי המלון שלנו.
המסעדה פתוחה רק משעות הערב המוקדמות ועד חצות ומגישה אוכל אותו החליטה להכין בעלת הבית באותו היום (תפריט משתנה).
הארוחה נפתחת במנה של נקניק מעושן, פלטת גבינות ולחמים שונים. חשוב לדעת שמנות הפתיחה מחוייבות כמובן בחשבון כך שניתן לבקש לדלג על זה במידה ולא בא לכם לאכול כל כך הרבה.
המאכלים הפורטוגזים עצמם מוגשים בכלי טרקוטות גדולים ורובם מתפארים בעודף שמן.
אנחנו הזמנו מנת בקר, מנת עוף ומנת דג. כל המנות היו מלוות באורז אשר בושל ברוטב של הבשר אותו הוא מלווה. רוב הבשר מעושן ולאוכל טעם חזק של עישון.
הקונספט של המסעדה היה חוויה – החברה ששותים פורט וקצת משתכרים מסביב, שרים וצוהלים, האוכל, מעט פחות, אבל כל התערובת יחד – עובדת!בשביל החוויה כדאי להכנס לאכול COZINHA DO NANEL.
ביום המחרת נכנסנו שוב לאוטו והתחלנו לנסוע דרומה לעמק הדורו DUORO)). מלא כרמים, טרסות על הגבעות.
כל פורטוגל בנויה על גבעות וכל הערים והכפרים מלאים בעליות וירידות, על כל הגבעות האלו נבנים באזורי העמק טרסות ובהם מגדלים את הגפנים. האזור כולו מתפאר באיכות גבוהה של גידולי גפנים ומהם עושים בעיקר את יין הפורט.
אנחנו עצרנו ביקב מיוחד (Vila Nova de Gaia) שהסביר לנו על תהליך יצור הפורט, היקב לא היה פעיל כי כל הקציר נעשה בחודש ספטמבר מקסימום עד אוקטובר.. ואנחנו ביוני.
בסוף הסיור קיבלנו מפה עם 8 תחנות כשהאחרונה בהם תחנה ממוקמתעל ראש הגבעה ומשקיפה על כל הכרמים. אליה עלינו מצויידים בסלי פיקניק מכל טוב שצייד אותנו בעל הכרם.. מה שנקרא פתחנו שולחן.
